יום רביעי, 31 במרץ 2010

יש חיה כזאת | לקראת פסטיבל הצגות הילדים בחיפה

הסתיימה הצגת "העולם על פי אלון". הורים קמים ומוחים דמעה. ילדים יוצאים אל האור שבחוץ מלאי תובנות חדשות על החיים. “הוא עושה כל מה שאומרים לו,” מסבירה אחת, בת שבע נגיד, לאביה, “אז כשאמרו לו ללמוד לעוף הוא באמת ניסה לעוף".
אב אחר בוחן את ילדיו. “את מי זה מזכיר לכם?”
"את ארז!” משיבים שניהם. “אבל לארז גם קשה לדבר,” מוסיפה הבת.
ההצגה, העוסקת בכנות מצמררת בעולמה של משפחה שאחד מבניה הוא אוטיסט, החכימה ילדים והורים, הפעילה אותם ונגעה בעולמם. פסטיבל תיאטרון הילדים בחיפה מוסיף ומעניק להורים וילדים בילוי תרבותי אמיתי לחופשת הפסח שהוא גם בילוי ממש. תאטרון ילדים מוכרח לפתות את העין ואת הדמיון, הוא מוכרח לענג כדי לגעת בנפש קהל היעד שלו ונראה שהשנה יענג במיוחד.
זוהי שנתו העשרים של הפסטיבל. “החיים של ילדים היום שונים מאוד משהיו לפני עשרים שנה,” מציינת צביה הוברמן, המנהלת האמנותית. "אז לא היתה טלוויזיה בכל חדר, לא היה ערוץ 6 ולא היה אינטרנט. כשאנחנו ניגשים לבחירת ההצגות אנחנו צריכים לחשוב מה מעניין היום ילד בן שלוש? ויש גם דברים שאנחנו רוצים לתת: לתת מסרים, ריגוש, בלתי אמצעיות. יש תחושה מאוד חזקה של שליחות, של אנשים שאומרים: בואו נעשה את זה, בואו נהיה קשובים לדור הזה, אבל יחד עם זה נשמור על איזו מסגרת של תיאטרון.”
ירדן, בת אחת עשרה וחצי מרעננה, הגיעה ליום החזרות הגנראליות. היא יודעת היטב מה הופך הצגה לטובה: "הרבה קצב, שירים ומפורסמים". למרות זאת, ההצגה האהובה עליה במהלך היום היא "עולמו של אלון" המעודנת, שיש בה רק מפורסם אחד מבחינתה: אור מאיר, כוכב אותו ערוץ 6 שהוזכר לעיל. (המבוגרים יותר יזהו גם את עידית טפרסון, שהיא אכן אם לילד אוטיסט.)
התלבטותה של ירדן אינה פשוטה. ביום החזרות הוצגו בפני הקהל עוד כמה הצגות מרשימות ממש. “הכוכב דניאל וגנבי הזמן", היא הצגה מקסימה השואבת מעולם המדע הבדיוני וודאי תדהים ילדים בעלי חלומות התולים את עיניהם בשמים. דניאל מקים לעצמו חללית בחדרו, ממש על פי המפרט של נאס"א, מסעו לחלל על סיפונה פותר עבורו כמה וכמה תעלומות, גם כאלה הקשורות במשפחתו וגם בחבריו לכיתה.
עוד הצגה מרשימה היא “החברות של זזה" המבוססת על סדרת ספרי המכשפות "מילות קסמים" של רונית חכם. רק בקושי רב נפרדו ממנה הילדים ושבו אל פרוזדורי תיאטרון חיפה. חמשת המכשפות שובות הלב של חכם מתמודדות עם חרדתן מפני השד המתגורר בשכנות להן. הדרך לידידות עם השד אינה פשוטה, והגילוי ההדדי נופל דווקא על יום הולדתה של החמודה במכשפות, אבל כך, כנראה, נראים החיים.
הצגה חדשה נוספת שיש בה עניין היא "אגדת השמש הנעלמת" שביימה דנה דבורין. כאן הקצב רב, וכמוהו רב הדמיון – קהילה של זבובים על הר של אשפה צריכה ללמוד לשנות את אורח חייה. תרבות הצריכה והצבירה של הזבובים גרמה להם להקים ערימות של פסולת המסתירות את פני השמש. לפני שהם לומדים פשרה ווויתור, נגררים הזבובים למלחמה בחבורה מזמזמת אחרת שגם היא חיה באפלה. הצגה חברתית/פוליטית לילדים? יש חיה כזאת.
מלבד ההצגות החדשות כלולות בפסטיבל גם צרור של הצגות אורחות ומופעים רבים, חלקם הנוגעים במחול, חלקם ליצניים, חלקם ישראלים חלקם מארצות זרות: צרפת, ספרד וגרמניה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה