אתמול היה טוב. למעשה, אתמול היה נהדר. הקהל באולם קאמרי 1 עמד כולו על רגליו והריע לכוכבי "לילה לא שקט". הרעתי איתם, מופתע למדי. הקונספט: מחזמר על פי שירי שלמה ארצי, בכיכובם של אקי אבני ויעל בר זוהר, הבטיח מוצר פופ טיפשי במקרה הטוב. התוצאה היא אכן מוצר פופ, אבל כזה שהוא חמוד מאוד, צעיר, חכם ומהנה להפליא.
אפשר להעניק לטקסטים המהורהרים של ארצי פרשנות שיש בה יותר כובד ראש. יעל רונן, שעיבדה לבמה, החליטה דווקא למהול בסיפורי המסגרת הומור לא צפוי. הפרשנות שלה לגיטימית לחלוטין ומעשירה את החומרים המוזיקאליים. במרכזה מצוי יאיר (אבני) , הגבר ההולך לאיבוד, האלטר אגו של ארצי, העוזב את ביתו לילה אחד, מתקשה להתמודד עם פצע ישן בתולדות נישואיו.
מסעו של ברחבי העיר הלילית מפגיש אותו עם חבריו, שחיי הרגש של כולם מסובכים כמו שלו ואפילו יותר. יואב (עידו מוסרי) מעורב ברומן עם איה הרגשנית (יעל בר זוהר). בן-גל (זוהר ליבה) אינו משתחרר מחוויית האבדן שחווה במלחמת לבנון השניה, שם איבד את חברו דדי (אמיר דדון הכריזמטי), ואלה הן רק שתיים מבין חמש עלילות שונות.
לא כל השרוכים העלילתיים נשרכים ורבות מן הדמויות לא זוכות אפילו לפיתוח חלקי. זה לא בהכרח נורא. מחזות זמר מתחלקים לשני סוגים: כאלה עם "בוק" (מחזה) חזק, וכאלה שאינם נשענים על ה-”בוק". לילה לא שקט תלוי בנוחות בין השניים. השירים מקבלים כאן את מרכז הבמה, אבל לא את כולה.
המנהל המוזיקלי טל פורר עשה עבודה יפה ויש כאן כמה עיבודים מעניינים. מיי פיינגולד ואפרת גוש מעניקות יהלומים של זמרה לשמה והיתר שרים מצוין. בר-זוהר מיטיבה לרקוד. הכוריאוגרפיה, התאורה והתפאורה המינימאלית והקלילה, כולן מקיימות יפה את הלך הרוח של השירים ואת חזונה של רונן. בתוך רצף כשרונות כזה, כמעט מפתיע שהבולט מכל הוא דווקא המלחין והתמלילן. לי לא היה מושג שאני כזה מעריץ של שלמה ארצי.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה